סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת הינה בדיקה אשר מבוצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד בתקופת השליש השני של ההיריון, לרוב בין השבועות 20-24 להיריון. מדובר בבדיקה מקיפה אשר מבוצעת בדרך כלל בגישה בטנית ובה בודקים לעומק את כל האיברים של העובר ואת מצבו. בצורה הזו מאבחנים את מצבו של העובר בהתאם לשבוע ההיריון וקצב ההתפתחות הנכון והתקני, ובבדיקה זו יכולים לעתים למצוא פגעים או מומים והרופא יכול להציע טיפול מתאים בהתאם לכל מקרה.

סקירת מערכות מאוחרת

מה בודקים באמצעות סקירת מערכות מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת כוללת בדיקה מקיפה ומדוקדקת של העובר אשר כוללת בדיקות כמו:

  1. המנח והמצג של העובר
  2. המיקום של השלייה
  3. מספר כלי הדם בחבל הטבור
  4. בדיקה של כמות מי השפיר
  5. בדיקה של הדופק והתנועות של העובר אשר נראות בבירור בשלב הזה
  6. בדיקת BPD – בדיקה אשר מודדת את הקוטר של הגולגולת
  7. בדיקת HC – בדיקה בה מודדים את ההיקף של ראש העובר
  8. בדיקת AC – מדידה של היקף הבטן של העובר
  9. בדיקת FL – בדיקה של אורך עצם הירך
  10. מבצעים בדיקות מקיפות לגולגולת מבחינת הצורה שלה, חדרי המוח, קו האמצע ועוד.
  11. בדיקות של מבנה הפנים כולל ארובות העיניים, האף והפה.
  12. בדיקות חזה אשר בוחנות את 4 חדרי הלב ואת העורקים.
  13. בדיקות של הבטן על כל איברי הפנים כמו הכליות, כיס השתן, חבל הטבור ועוד.
  14. בדיקה של עמוד השדרה.

האם סקירת מערכות מאוחרת היא בטוחה?

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקה בטוחה לחלוטין. מדובר בבדיקה שאינה פולשנית ולכן אין סיכון לאם או לעובר בבדיקה זו. כמובן, חייבים לעבור את הבדיקה רק על ידי רופא מומחה בבית חולים או מרפאה פרטית מתאימה.

מתי והיכן מבצעים את הבדיקה?

כאמור, סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בין השבועות 20-24 להיריון. את הבדיקה ניתן לבצע במגוון מוסדות רפואיים כמו מרפאות נשים מקצועיות או בבתי החולים. כמובן שנמח לראות אתכם אצלנו ואתם מוזמנים ליצור קשר

איך להתכונן לבדיקה?

לרוב, אין צורך בהכנות מוקדמות לפני סקירת מערכות מאוחרת, אם יהיה צורך בהכנות כאלו, זה יכול להיות בשל מצב ספציפי של מטופלת ועל כך הרופא יעניק לה הנחיות מתאימות יחד עם ההפניה אל הסקירה. באופן כללי, ניתן לאכול, לשתות וליטול תרופות מרשם כרגיל לפני הבדיקה, ולאחריה ניתן לשוב לשגרת פעילות מלאה מיד.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

סקירת מערכות מאוחרת הינה בדיקת אולטרה סאונד. בבדיקה הזו משתמשים במכשיר אשר מזרים גלי קול בתדר גבוה, כאלו שהאוזן האנושית לא שומעת, ומקבלים צילום פנימי של החלק אותו סורקים באמצעות המכשיר על ידי חזרה של גלי הקול אל המכשיר.

לרוב, סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בגישה בטנית בלבד אך יחד עם זאת, ייתכן כי במקרים מסוימים הרופא ישלב גם בדיקה בגישה נרתיקית בכדי לקבל תמונה טובה יותר של איבר ספציפי או חלק מסוים.

האם הבדיקה כואבת?

הסקירת הינה בדיקה שאינה כואבת. בגישה בטנית מורחים ג'ל שקוף על הבטן לפני הבדיקה, והוא עלול להיות מעט קר אך אין כל כאב בבדיקה עצמה. במידה ומבצעים את הבדיקה בגישה נרתיקית, חשוב לגשת לשירותים לפני הבדיקה בכדי לרוקן את שלפוחית השתן. בבדיקה נרתיקית יכולה להיות אי נוחות קלה בשל המכשיר אך שוב, אין כאבים.

מתי מקבלים את התוצאות של הבדיקה?

תוצאות הבדיקה מתקבלות מיד בסיום הבדיקה, וחלק מחוות הדעת הרופא גם יגיד לכם בעל פה בדרך כלל במהלך הבדיקה. במידה והתגלו בבדיקה סמנים רכים, סמנים המעידים על מומים או בעיה בחומר הגנטי של העובר, תקבלו מידע מדויק וכן סיכום וצילומים איתם ניתן לפנות אל הרופא המטפל בכדי לקבל חוות דעת ולבצע את הטיפול הדרוש אם יש כזה, או כל פעולה אחרת. במקרים מסוימים אף נשלחת המטופלת לשמירת היריון ומעקב צמוד

האם התוצאות של הבדיקה מדויקות?

סקירת מערכות מאוחרת לא יכולה לאתר באופן מלא את כל המומים האפשריים אשר יכולים להיות בעובר. ישנם גורמים רבים אשר יכולים להשפיע על מידת הדיוק של הבדיקה ועל אמינות התוצאות כמו המיקום של העובר, השבוע בו מבצעים את הבדיקה, עובי הדופן של הבטן ועוד גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון. בנוסף, ישנם מומים שאולי אפשר לזהות חשד להם בבדיקה זו, כמו תסמונת דאון או בעיות גנטיות שונות, אך מידע מדויק יהיה ניתן לזהות רק בבדיקות מקיפות יותר כמו בדיקת חלבון עוברי או בדיקת מי שפיר או אפילו רק לאחר הלידה של העובר.

במידה ותוצאות הבדיקה מעלות חשד לבעיה אצל העובר, בדרך כלל האישה תופנה לביצוע בדיקות נוספות וספציפיות יותר כמו ייעוץ גנטי, דיקור מי שפיר וכדומה על מנת לשלול או לאשר את החשד ולהחליט על טיפול מתאים או הכנה לטיפול מתאים בעובר לאחר הלידה וכמובן, הכנה של ההורים למצבו של העובר.

כמה זה עולה?

סקירת מערכות מאוחרת כלולה בסל הבריאות, אך בהגדרות מסוימות. היום קופות החולים משתתפות בהוצאות ובחלק מהכיסויים הביטוחים מאפשרות לבצע את הבדיקה הזו בהשתתפות עצמית מינימלית, בהתאם לסוג הבדיקה הדרושה והמיקום בו האישה מחליטה לבצע את הבדיקה.