בעיות פוריות אצל האשה

מדוע נשים סובלות מבעיות פוריות, וכיצד ניתן לטפל בכך? האם הטיפולים עשויים להכיל תופעות לוואי? בתוך כמה זמן מביצועם האשה תיכנס להיריון? להלן המידע המלא על בעיות פריון אצל האשה.

הגדרת בעיית פוריות בקווי מתאר כלליים

זוג סובל מבעיות פוריות אם האשה לא מצליחה להיכנס להיריון לאחר שנה של יחסי מין ללא גלולות או קונדומים, או אמצעי מניעה אחרים. במידה והאשה מעל גיל 35, כבר לאחר חצי שנה של חוסר הצלחה מוגדרת מצבו של הזוג כבעיית פוריות. בעיית פוריות אינה בהכרח מאפסת את הסיכויים להבאת ילדים לעולם, ואפילו לא לכניסה להיריון עצמה. בסך הכל מה שנדרש הוא למצוא את הסימפטום לבעיה ועל פיו להציע פתרון בדמות טיפול פריון מתאים. ב- 33% מהמקרים, המקור לבעיית הפוריות הוא באשה, ב- 33% האחרים – מקורה בגבר, ב- 15% מהם המקור אינו ידוע, וביתר ה- 19% הבעיה משולבת גם אצל הגבר וגם אצל האשה.

מדוע נשים עשויות לסבול מבעיות פוריות?

במיעוט המקרים, כפי שהודגם לעיל, 15% מהם, לא ניתן לדעת מה הבעיה, אבל ניתן לסייע לאשה להיכנס להיריון גם במצב שכזה. במקרים לא מעטים, לאחר שהזוג עזב את הגניקולוג והשלים עם מצבו, הוא עשוי להצליח להיכנס להיריון באופן ספונטני, גם אם אובחנה בעיית פוריות מוגדרת.

הסיבות להיווצרות בעיות פוריות אצל נשים:

  1.  קבוצת הגיל: זהו אחד הגורמים החשובים לניבוי פוריותה של האשה. מדוע זה כך? משום שהביציות נוצרות בשחלות בתקופת החיים העובריים, ובעתיד לא נוצרות חדשות. לכן, ככל שהן "זקנות" יותר, האיכות שלהן ירודה יותר. ביציות טובות זוכות לביוץ מוקדם יותר, כשהאשה צעירה. ביציות פחות טובות יגיעו בגיל מתקדם יותר. לכן, לא רק שהסיכוי להיריון יורד, גם הסיכוי להוליד ילד ללא מומים יורד עם הגיל.
  2.  שיבושים במחזור: טרם ההיריון חשוב שיהיה מחזור חודשי צפוי וידוע מראש, במהלכו ביצית משתחררת מהשחלה. לכן מחזור זה נקרא גם "ביוץ". שיבושים שפוגעים בביוץ עשויים להביא את האשה לבעיית פוריות, למשל תסמונת השחלות הפוליציסטיות וכשל שחלות מוקדם.
  3. פגיעות בחצוצרה: החצוצרה היא נתיב דק אליו ביציות לאחר ביוץ מגיעות לשם התרחשות תהליך ההפריה: המפגש עם תא הזרע. מהחצוצרה עוברת הביצית אל הרחם. חסימה בחצוצרה תמנע את המפגש של הביצית עם הזרע ואף עשויה למנוע מביצית מופרית להגיע לרחם. הסיבות לחסימה זו עשויות להיות ניתוח בטן שנעשה בגוף האשה בעבר, זיהום בחצוצרה כתוצאה מחיידקי זיבה או כלמידיה, היריון עבר ללא קשר לסיומו, ועבר עשיר של היריון מחוץ לרחם.
  4. אנדומטריוזיס: רירית הרחם גדלה מחוץ לרחם בחצוצרות, בשחלות או באזורים אחרים באזור האגן.
  5. בעיות בצוואר הרחם: בעיות שפוגעות ביכולת צוואר הרחם לייצר עיסה שהכרחית לכניסה להיריון, או שנוצרת חסימה שמונעת כניסה של הזרע לרחם.
  6. בעיות במבנה של הרחם: שרירנים (גידולים שפירים) עשויים להפריע לקליטת הביצית המופרית ברחם
  7. לא ידוע מה הסיבה: אותם 15% מקרים בהם לא יודעים מהי הסיבה לבעיית הפוריות.

מהם התסמינים?

פשוט אי יכולת להיכנס להיריון כעבור שנה ניסיון אצל נשים מתחת לגיל 35 וחצי שנה מעל גיל 35. אין תסמינים נוספים בדומה למחלות כי זו אינה מחלה, פשוט מצב נתון.

אני בזוגיות: מה המצב שלי לעומת העולם?

10-15% מהזוגות במערב מתקשים לגרום לכך שהאשה תיכנס להיריון. רבים מהם שהוגדרו עם בעיות פוריות השכילו להשיג היריון באופן ספונטני.

כיצד מבצעים את האבחון?

הגינקולוג עורך תשאול שכולל שיחה ראשונית, והוא עורך סדרת בדיקות כמו אולטרסאונד ובדיקה גופנית פיזית לאשה. במקרי הצורך יופנה הזוג לבדיקות נוספות:

  1. בדיקות מעבדה כלליות: בדיקת כימיה של הדם, ספירת דם ובדיקת הורמונים בדם לאבחון מצב הביוץ.
  2. ייעוץ גנטי – צעד שמומלץ לשם שלילת נשאות של מחלות גנטיות. אם יימצא ששני בני הזוג נשאים של אותה המחלה – יוצע להם טיפול כדי למנוע לידת ילד הסובל ממנה.
  3.  צילום רחם – בדיקה שבוחנת את תקינותו של הרחם ואם החצוצרות מאפשרות מעברים חלקים. זו בדיקה ללא הרדמה אך עשויה לכאוב. מוזרק בה לאשה חומר ניגוד שבוחן את התנועה בחצוצרות.
  4. לפרוסקופיה – בדיקה לאבחון בעיות תנועה ברחם, בחצוצרות או בשחלות באמצעות החדרת סיב אופטי. זו בדיקה כירורגית שנעשית בניתוח בהרדמה מלאה.
  5.  רזרבה שחלתית – בדיקה הבוחנת כמה ביציות יש בשחלות. אם יש רזרבה נמוכה בשחלה, הסיכוי להיכנס להיריון אינו גבוה. אצל נשים מבוגרות, או מעשנותף או סובלות ממחלות אוטו אימוניות הסיכוי לרזרבה שחלתית נמוכה גדול.

איך מטפלים?

הטיפול יתווה באמצעות תוצאות הבדיקות והאבחונים השונים ובהתאם לרצונם של בני הזוג בהתייעצם עם הרופא לאחר שאובחנו. הטיפולים מתחלקים לכמה קבוצות:

  1. טיפולים לפתרון בעיה בביוץ: מומלצים כאשר קיימת בעיה בביוץ. המדובר, למעשה, במתן הורמונים. במצב סטנדרטי משתחררת בכל ביוץ ביצית אחת. מתן טיפול בהורמונים שמעודדים את הביוץ צפוי לגרום לשחרור מספר ביציות, ובכך הוא יעלה את הסיכוי שהאישה תשכיל להיכנס להריון.
  2.  טיפולים כירורגיים: הבעיה מכנית, חסימה בחצוצרה או שרירן ברחם. נדרש ניתוח כדי להזיז את המכשול המכני.
  3. הפריה חוץ גופית: הטיפולים ההורמונאליים או הכירורגיים לא הצליחו? בוחרים בהפריה חוץ גופית ליצירת העובר: שאיבת ביציות מהאשה לשם הפרייה במעבדה עם זרע מבן הזוג, והחזרת הביצית המופרית לגופה של האשה. הטיפול כולל הזרקת הורמונים. את חלקה ניתן לעשות בבית ולחסוך ביקורים במרפאה.

האם בעיית פוריות היא חד פעמית או פרמננטית?

זוג שבעברו ספג בעיית פוריות ועבר טיפולים עשוי להיכנס להיריון כרגיל וללא שום התערבות רפואית בעתיד, אבל זו לא ערובה. מומלץ להתייעץ עם גניקולוג לגבי השאלה אודות הצורך בהתערבות רפואית בהיריון הבא.

האם טיפולי הפריה טומנים בחובם תופעות לוואי?

התוצאה הסופית, היריון רצוי, עשויה לארוך זמן רב. חשוב להתאזר בסבלנות מצד 2 בני הזוג. נטילת תרופות הורמונאליות עשויה לגרום לתופעות לוואי כמו גירוי יתר שחלתי, מיגרנות, כאבי בטן, רצון להקיא, בחילות ואף שינוי לשלילה במצב הרוח: חרדה, עצבות וכעס. מומלץ לעדכן את הרופא אם ספגתם מי מתופעות לוואי אלה.

מהם איתותי האזהרה לפיהם יש לפנות לרופא במידי במהלך טיפולים הורמונאליים?

קשיי נשימה, נפיחות של הבטן, מיגרנות, קשיי ראייה, שתן מועט, דימום בנרתיק לזמן רב. יש לפנות במידי לרופא אם נתקלתם באחת מהבעיות הללו.

כיצד מסתגלים למצב של קשיים בפוריות?

אנו ממליצים לשמור על אורח חיים בריא, להימנע מעישון, לאזן את התזונה למזון בריא, ולעסוק בפעילות גופנית סדירה. כמו כן, חשוב לקחת ויטמין מסוג חומצה פולית במינון של 400 מיקרוגרם, או בהתאם להנחיית הגניקולוג. חשוב ליטול את החומצה לפחות 3 חודשים לפני המועד הרצוי לכניסה להיריון, וגם במהלך 3 החודשים הראשונים שלו. מטרתה של חומצה זו היא למנוע מומים במערכת העצבים של העובר.

חשוב לציין כי במהלך הטיפולים והבדיקות בנושאי פוריות עשויים להופיע רגשות קשים של אכזבה, עצב ואי שביעות רצון כללית. חשוב לקבל תמיכה מהסביבה הקרובה, ולהצטרף לקבוצות תמיכה בבתי חולים. אנו ממליצים לשמור על שגרת החיים הסטנדרטית, עבודה, תחביבים וכד'. הכי חשוב, שמרו על אופטימיות, בידיעה שלמרות הקשיים נשים רבות שעברו טיפולי פוריות הגשימו את החלום ונעשו אימהות לילדים מביציות שלהן.

 

 

סגירת תפריט