אנדומטריוזיס – כל מה שחשוב וצריך לדעת
מה זה אנדומטריוזיס? מהם התסמינים? מי עלולה לסבול מהבעיה והאם ניתן ויש כיצד לטפל בבעיה? כל מה שצריך וחשוב לדעת על אנדומטריוזיס בכתבה שלפניכן.
אנדומטריוזיס – מה זה בכלל?
רחם האישה מורכב מרקמת שריר ורקמה רירית, כאשר במקרים בהם הרקמה הרירית גדלה מחוץ לרחם מצב זה מוגדר כתסמונת אנדומטריוזיס הגורמת לתסמינים שונים עליהם נרחיב בהמשך. בקרב נשים הסובלת מתסמונת ENDOMETRIOSIS, הרקמה הרירית הידועה בשם רקמת אנדומטריום מופיעה לרוב באיברי הרבייה (חצוצרות ושחלות) המהווים למעשה את הרקמה החיצונית של הרחם. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, רקמת האנדומטריום עלולה להופיע גם באיברים סמוכים בבטן כגון: שלפוחית השתן, המעיים, חלל האגן ובאזור שבין הנרתיק לפי הטבעת.
מהם התסמינים הנלווים לתסמונת אנדומטריוזיס?
נשים המתמודדות עם תסמונת אנדומטריוזיס נאלצות להתמודד בין היתר עם הופעתם של התסמינים הבאים:
- כאבים עזים במיוחד בתקופה המקדימה למחזור החודשי ובמהלכו
- דימום וסתי רב או ממושך
- הופעת כאבים בזמן קיום יחסי מין ולאחריהם
- כאבים בעת מתן שתן – כאבים אלו מופיעים בעיקר במהלך תקופת המחזור החודשי
- כאבי גב תחתון וכאב נלווה למתן צואה במהלך המחזור החודשי
- הפרעות תכופות במערכת העיכול
- רגישות וכאב באזור האגן
כמו כן, חשוב לציין שנשים מסוימות המתמודדות עם תסמונת אנדומטריוזיס, חוות קשיים בפריון. בנוסף, הרקמה המדממת מחוץ לרחם עלולה להוביל לציסטות בשחלות ולגרום להידבקויות בינה לבין האיברים הסמוכים לה.
מי עלולה לסבול מתסמונת אנדומטריוזיס?
תסמונת אנדומטריוזיס עלולה להופיע לאורך כל תקופת גיל הפוריות, החל מקבלת הווסת הראשונה ועד לגיל המעבר. על פי הערכות שונות, כ-10% מאוכלוסיית הנשים המצויות בגיל הפוריות עלולות לסבול מתסמונת אנדומטריוזיס, בעיקר בקרב נשים בגילאי 20 עד 40. חשוב לציין שהימצאותה של תסמונת אנדומטריוזיס שכיחה יותר בקרב נשים המגיעות ממשפחות בהן אובחנה התסמונת אצל כמה בנות משפחה.
תסמונת אנדומטריוזיס – האם היא ניתנת לאבחון?
אבחונה של תסמונת אנדומטריוזיס נעשית לאחר הופעתם של מספר תסמינים המאפיינים את התסמונת בזמן המחזור החודשי. הליך האבחון עצמו מיושם במסגרת הליך ניתוחי המכונה לפרוסקופיה במסגרתו נוטלים חלק מזערי מהרקמה הרירית לצרכי ביופסיה המאפשרת את אבחונה של התסמונת. אחבון התסמונת הכרחי לקביעת דרכי הטיפול בה והוא חייב להיעשות על בהקדם האפשרי לאחר הופעתם של התסמינים המאפיינים את התסמונת.